פסק-דין בתיק תא"מ 2991-08

תובענה לפיצוי כספי בגין נזק רכוש נטען בסך 32,630 ש"ח שנגרם לרכב בבעלות התובעת בגין אירוע תאונה מיום 15.6.07. לטענת התובעת, אירוע התאונה נגרם בשל נהיגה רשלנית ומסוכנת של הנתבע 1 אשר נהג אותה עת ברכב בבעלות הנתבעת 2.

רקע ועיקר טענות הצדדים

1. כתב התביעה הוגש ביום 11.2.08 כנגד הנתבע 1 בלבד. בחודש 8/08 צורפה הנתבעת 2.

במהלך חודש 4/09 ניתן פסק דין כנגד הנתבעים, בהעדר כתב הגנה, ואולם פסק דין זה בוטל בחודש 7/11 , בהסכמת התובעת,  לאחר שהתנהלו דיונים בנושא זה.

2. לטענת התובעת, היא נהגה ברכב מסוג פולקסווגן -גולף ( להלן:"הגולף") בשד' ההסתדרות במפרץ חיפה , מכיוון צפון לדרום, בשעה 01:30 (לפנות בוקר). ברכב נסע איתה ארוסה דאז ובעלה כיום, מר קולפה אנדראוס.

התובעת נהגה בגולף בנתיב השמאלי, תוך שפניה מועדות לכיוון צומת חוצות המפרץ ("וולקן") . לפתע, חשה פגיעה בצד ימין של הרכב, אשר גרמה לה לסטות שמאלה לכיוון מעקה הבטיחות ולהתנגש בעמוד שנמצא שם.

באשר לנזק טוענת התובעת כי מדובר ברכב ייחודי, אשר שופץ על ידה ועל ידי בן זוגה על מנת להסב אותו לרכב מירוצים. לדבריה, השקיעה בשיפוץ המנוע בעיקר סך שנע בין 30,000 ל- 40,000 ש"ח.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של שמאי וכן אישור משטרה בדבר התאונה.

כמו כן צורף רשיון רכב המעיד על בעלות התובעת ברכב במועד אירוע התאונה וכן קבלה עבור תשלום שכר טרחת השמאי.

3. לטענת הנתבעים, התאונה אירעה כאשר הנתבע 1 נהג ברכב הנתבעת 2 (להלן:"הסוברו") בשד' ההסתדרות מצפון לדרום.

הנתבע 1 נסע בנתיב שנמצא מימין נתיב נסיעת הגולף. לפתע, פגע הגולף בגלגל אחורי שמאלי של הסוברו, כך שהסוברו נהדף אל מול בניין פינתי בצומת וולקן. למרבה מזלו הצליח לבלום בזמן ונמנעה התנגשות חזיתית במבנה.

לדבריו, לא נגרם נזק משמעותי לסוברו ולכן גם לא טיפל כלל בהיבט של תיקון הרכב או בדיקתו.

לטענתו, בגולף נהג מר קולפה אנדראוס ולא התובעת, שכן לאחר ההתנגשות ראה את הנהג  רץ לקראתו בצעקות ובקללות ואילו את התובעת ראה ישובה, בהלם, בתוך הגולף, בכסא לצד הנהג.

בסמוך לאחר הפגיעה, הנתבע 1 טוען כי חש שהוא נתון לאיומים, לכן צלצל לאביו וזה הגיע למקום. משטרה הגיעה אף היא למקום וגבתה עדויות המעורבים.

דיון והכרעה

4. לאחר שנשמעו עדויות הצדדים והוצגו תמונות הנזק שנגרם לגולף וכן הוצגה חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה (הגם שהשמאי עצמו לא התייצב לדיון), הריני מוצאת כי דין התביעה להידחות.

5. כזכור, התובעת מציינת כי אינה זוכרת אמנם מניין קיבלה את המכה ברכבה, אולם בעדותה מספרת כי "...זוכרת שקיבלתי את המכה בצד. זה לא היה מקדימה. או שזה היה בסוף או באמצע.." (עמ' 12 ש' 25).

6. גירסתה של התובעת, לפיה הנתבע 1 פגע בגולף בצידו הימני, אינה עולה בקנה אחד עם התמונות שהוצגו לפניי. מהתמונות ניכר בבירור כי עיקר הפגיעה ברכב הינה בחזית קדמית ושמאלית ולא ניכרת כל פגיעה בצידו הימני של הגולף.

לאור התמונות, מתקבלת יותר על הדעת גירסת הנתבע 1 לפיה הגולף פגע בו בגלגל האחורי, שכן יש להניח, כי פגיעה זו נעשתה בהתנגשות בין חזית הגולף לגלגל אחורי של הסוברו, דבר שמסביר את הפגיעות בחזית הגולף דווקא.